לא מזמן צפיתי בראיון של בחור נחמד שקורא לעצמו דודו פארוק בתכנית של אופירה וברקו. לראשונה נתקלתי בתכנים של השירים שלו ואת פניני הלשון שהוא פיזר לכל עבר. לא התרגשתי. העולם הישן כבר גוסס והרשתות החברתיות השתלטו על חיי כולנו. אבל אני פה לספר לכם איך זה היה פעם, לפני החלקות האגודל ימינה או שמאלה. פעם, כשהייתם מחליפים מבטים מעל הבר, כשהיית ניגש אליה ועם חיוך מבויש או שלא אומר "נעים מאד, אני גיל…". עולם שבו להביא ורד לדייט היה מותר ואפילו רצוי. אנחנו חיים בעולם שקופידון כבר לא יורה סתם חצים, הוא שואל אותך באיזה גובה אתה רוצה שהיא תהיה, מהיכן היא ומה היא חושבת על סקס בדייט ראשון – כן או לא…
העולם הישן מת, יחי העולם החדש!
למרות שגם עבדכם הנאמן בעל כורחו נשאב גם הוא לעולם הזה, אני פה לספר לכם איך זה היה פעם. הפעם אעשה את זה בצורת מספר טיפים שאתן לכם הגברים, כי אני עדיין מאמין שאפשר עוד איכשהו להציל את הזן הנכחד הזה שנקרא ג'נטלמנים. הנה כמה דברים בסיסיים שאם תתרגלו בבית אולי תהפכו גם אתם לג'נטלמנים:
-
מה שיוצא לנו מהפה…
א. שהכול נהיה בדברו:
בראש ובראשונה, שלחו לשלום את הפארוק שבכם. קללות ושפה גסה זה ה – NO NO הגדול ביותר לא רק כשמדובר בדיבור לנשים, אלא באופן כללי. הוצא את הקללות מהלקסיקון שלך ואשכרה תתרגל את זה. למי שכבר הדיבור המלוכלך הפך שגור בפיו בחיי היומיום באופן טבעי יהיה קשה מאד להיגמל מההרגל המגונה. אבל לא כתבתי קל יותר מפעם אחת במאמר הזה.
ב. עוד לא אבדה:
בתקווה שתרגלנו והתרגלנו לא לנבל את הפה, עכשיו נגדיל לעשות ונתחיל להיות קשובים לסביבה ולומר תודה, סליחה ובבקשה בעיתויים הנכונים.
ננסה להתאפק שעה מבלי להרים את הקול. לאחר מכן שעה וחצי, שעתיים וכן הלאה…
לבסוף, וזאת המעלה הגדולה ביותר בתחום הדנטלי, נתרגל לדבר בדיבור עדין ומכבד.
-
לאן תרצה להגיע בבקשה ?
הגדר לעצמך מטרה בחיים. גם להגיע לירח בגיל 21 זה בסדר, אבל הנעל על משהו שעל פיו תתווה דרך.
אדם שאין לו דרך הוא אדם שהולך עם טי שירט שכתוב עליה "לא ידעתי מה ללבוש היום" – לא מגניב. -
יש לך סגנון:
לאחר שקבעת לעצמך מטרת על ביקום מצא סגנון שיגדיר אותך. אם בעבר כשהיינו שומעים את המילה ג'נטלמן היינו מדמיינים איזה איטלקי עם חליפה ונעליים מצוחצחות. הרי שבימינו, הסגנון שלך לא בא לידי ביטוי בצורת הלבוש שלך, אלא דווקא בסגנון האישיות שלך. אמץ סגנון שיגדיר אותך ואת התכונות הטובות שלך.
-
אני גמור, מחר כבר אתקלח…
זה משהו שאני לא מבין, לפעמים אתה עולה עם אדם במעלית, הוא בא ללחוץ על כפתור הקומה ואתה יכול ממש לראות את נחיל העשן הירוק היוצא לו מבית השחי.
אנשים לא מריחים את עצמם? גבר, הקפד על היגיינה, אין טרן אוף יותר גדול מריח גוף רע. ואפילו הפוך, יש מחקרים שמצביעים על כך שאחד מהדברים שהנשים הכי נמשכות אליו הוא ריח גוף טוב. קיצר, לך שטוף את עצמך. -
כשהוא נמצא בפרטים הקטנים:
הגיע הזמן שנדבר רגע על המין היפה. לא להתלהב מזה שכתבתי מין, לא מדובר על פורנו. מדובר על נשים. אני לא מחזיק בדעה שוביניסטית, אך גם לא פמיניסטית. אני קובע עובדה, נשים הן המין היפה! אחרי שקבענו את זה נתחיל לפתח אינטליגנציה רגשית ורק אז נדע לכבד אותן. ממש כפי שהיית פותח לאמך את הדלת בכניסה למסעדה. כמו שהיית עוזר לה לסחוב את הקניות ומדבר אליה ביראה שמגיעה לה, כך נהג גם הבחורה אשר איתה נפגש/יוצא עם/ארוס/נשוי לה… כן, להיות ג'נטלמן זה לכל החיים, תתחיל להתרגל.
* אם הסעיפים שכתבתי על כבודה של אמא לא דיברו אליך הפסק לקרוא עכשיו, או שתעבור על הסעיפים הקודמים ותתאמן על זה כמה שנים.
לא תמיד בנטורל…
בניגוד לדעה הרווחת כי ג'נטלמן היא תכונה מולדת, שחררו, היא לא. דרך ארץ היא דבר נרכש עליו עמלים כל החיים ולכך מכוונות רוב דתות העולם. לפתוח דלת, לדבר ברוך, להביא פרח, לעמוד במילתך ולקיים הבטחות זה חלק קטן מתכונותיו של הג'נטלמן.
אני מכיר המון אנשים ששינו את דרכם (כולל אני עצמי) והתבגרו. אני כל יום מנסה לתרגל בעצמי דרכי ארץ ולהיות קצת יותר ג'נטלמן וגם לי ישנה עוד דרך ארוכה לפני…
אבל, עם תרגול נכון, גם אתה תלמד איך להיות בן אדם קצת יותר טוב, יותר נעים.
כי בסופו של, מה אתה רוצה להיות, דודו פארוק?
אל תענה לי על זה…
* גילוי נאות? יכולתי גם לכתוב – פשוט תהיו בני אדם, אבל אז לא היתה לי עבודה…
* המאמר נכתב בלשון זכר מטעמי נוחות בלבד, אך מיועד לנשים וגברים כאחד. יותר מזה? ישנן גם נשים שכל הכתוב רלוונטי גם אליהן.
