איך זוכרים את השואה?

"כי מדי דברי בו זכר אזכרנו עוד" הינו פסוק המופיע בספר ירמיהו, ומתאר פעולה חשובה: זכירת הנפטר על ידי תיאורו; פעולת הדיבור על יקירנו ואזכורו לאחר לכתו מן העולם. ואין תאריך חשוב יותר מיום השואה לציין פסוק זה, כמו גם את חשיבותו של הדיון ואזכור 6 המיליון שנספו במסגרת הטרגדיה.

אכן, לאורך השנים האחרונות הולך ומתעצם השיח הבא: כיצד אנו יכולים להנציח את היקרים שנספו? כיצד אנו יכולים לזכור את שקרה – עשורים רבים לאחר תום המלחמה? אלו הן שאלות חשובות, אך אין עליהן תשובה אחת. עם זאת, לאורך המאמר אנו ננסה לתת מספר אפשרויות – כדי לכבד את אלו שאינם פיזית, אך אתנו בלב תמיד.

לזכור ולא לשכוח

מדי שנה, עם ישראל מציין את יום השואה; יום בו אנו מתייחדים עם זיכרון הירצחם של 6 מיליון יהודים. פשעים אלו התבצעו במסגרת מלחמת העולם השנייה, מלחמה שהסתיימה רשמית בשנת 1945 אך עם ההשלכות שלה אנו מתמודדים עד היום.

כמו כן, לאורך העשורים האחרונים קמו דורות חדשים – במקביל להתדרדרות בבריאותם של הניצולים האחרונים. שוב ושוב אומרים לנו 'לזכור ולא לשכוח', אך כיצד ניתן להמשיך ולהסביר לילדינו מהי השואה, איך זוכרים מאורעות כה רחוקים וכיצד ניתן להעביר זאת באופן מדויק ומכבד?

ישנן דרכים שונות לזכור את השואה ולהנציח אותה כראוי. ראשית כל, מדי שנה מערכת החינוך מקיימת מפגשים עם בני הנוער ומקיימת דיון מבורך. במקביל, הורים וסבים נפגשים עם הילדים והנכדים ומספרים את מאורעות העבר – כדי שימשיכו הלאה לדורות העתיד.

להנגיש לבני הנוער עם אינסטגרם

עם זאת, נדמה כי כל אלו אינם מספיקים. במילים אחרות, רבים מאתנו תוהים כיצד ניתן להסביר את הטראומה של העם היהודי בצורה ברורה יותר? כאן, נכנסות הרשתות החברתיות ומנגישות עבור הדור הנוכחי את החוויות הטראומתיות של השואה: החל מהחיים בגטו, אובדן המשפחה וכן הלאה. אחת הדוגמאות הבולטות לכך היא חשבון האינסטגרם המציג את חוויותיה של נערה בשם אווה.

מדובר בקמפיין שהחל בימים האחרונים ומעלה תמונות וסטורי; אלמנטים המתארים את סיפורה של אווה, נערה בת 14 החיה בהונגריה עם משפחתה בתקופת הכיבוש הנאצי. החל מחוויותיה המאושרות עם החברות וקרובי המשפחה ועד ההידרדרות והשליחה לגטו – אירועים אלו מבוססים על החוויות האישיות והאמיתיות של אווה היימן; אירועים אותם היא תיעדה ביומנה הפרטי.

במקביל לעלייתו של קמפיין זה, נוצר שיח בו רבים שואלים: האם זוהי הדרך הנכונה לפנות אל בני הנוער ולהנגיש להם את זיכרון השואה? הדעות חלוקות לכאן ולכאן. אך לדעתי האישית מדובר ברעיון ייחודי הנעזר בפלטפורמה חזקה. על ידי המשחק המדויק והתפאורה המרשימה, הילדים והנוער מצליחים להתחבר לסיפורה של נערה שיכולה להיות כל אחד ואחת מאתנו.

רוצים גם אתם לזכור את אלו שאינם? להנציח אותם על ידי שיחה? תתחילו בסקירת הפרופיל eva stories: https://www.instagram.com/eva.stories/

לזכור עולם ומלואו

"ונתתי להם בביתי ובחומתי יד ושם, שם עולם אתן לו, אשר לא יכרת" מציין הפסוק מתוך ספר ישעיהו. ואכן, תפקידנו הוא לזכור ולא לשכוח את העוולות שנעשו ל-6 מיליון יהודים ולקורבנות רבים נוספים; קורבנות שחוו ולא שרדו את השואה. אנו כאן עומדים בבטחה ובזקיפות קומה, מציגים את הפצעים ואומרים: לעולם לא עוד!